הכל שפיט ואיך לבחור עורך דין

מאת עו"ד מישל חדד ועו"ד דורית זילברמן

אתם יוצאים בבוקר להתחיל את היום, פותחים דלת ו…נכנסים לעולם המשפט. כן, מדובר בכם. גם אם אינכם נמנים עם 35,000 עורכי-הדין החיים ובועטים היום בישראל. לא חציתם במעבר חציה? עברתם על חוקי התעבורה. חזר לכם צ'ק? עברתם על דיני שטרות. לא שילמתם את חובכם לבזק? הפרתם את דיני החוזים. רבתם עם השכן? נכנסתם למסגרת חוקי הבית המשותף. אופס. אם לא תיזהרו תהפכו לנתבעים, ועם ישראל תובע. לא סתם אמר נשיא בית-המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, "הכול שפיט".

ואפשר לתאר את זה גם להיפך: אתם יוצאים בבוקר להתחיל את היום, פותחים את הדלת, והשכן שלכם הוציא כהרגלו את שקית הזבל שלו מחוץ לדלת דירתו, שם היא מחמיצה כל הלילה, ובבוקר הכלב של השכנה מלמעלה, הפך אותה והכול התלכלך. כבר הערתם לו בעדינות והסברתם לו כמה סבל כרוך בלצאת מהבית כשכולכם לבושים טיפ-טופ בחליפת קלווין קליין, והנעל שלכם טובלת בתחמיץ המסריח. אבל הבן-אדם לא מבין שום שפה חוץ מתביעה משפטית.

ועוד מהחיים. הלכתם לתומכם על המדרכה וטראח מכונית פגעה בכם. בזק או הבנק או העירייה הורידו לכם סכומים מטורפים, שאין קשר בינם לבין השימוש שלכם בשירותיהם. מה תעשו אם לא תתבעו? למזלכם, יש לכם זכויות אזרח וזכויות פרט שמגינות עליכם.
הבעיה עם כל הזכויות והחובות, התובעים והנתבעים, שהם לא המקצוע שלכם, נושאים כאלה לא מדברים אליכם, ואולי אפילו דוחים חלק מכם. אז מה הרוב עושה? בוחר עורך-דין לפי המלצת חברים ושוכח מהעניין. רוב הציבור מעדיף לא להיכנס לעומק, אלא להיפגש עם עורך-הדין, לנהל משא-ומתן קצר על הכסף, למסור את הניירת שיש לו, ולהשתדל לחקות את שלושת הקופים: לא שומע, לא רואה, לא מדבר. שעורך-הדין ישבור את הראש. לא אני.

כל בקשה להשיג עוד ניירות נראית לעמך כמו עינוי דין. כל שליחות להשיג ולהציג עוד מסמך, דרך להציק. עמישראל היה רוצה להטיל את כל האחריות על עורך-הדין שלו. כמו ילדים. להטיל את האחריות על אמא, ולהתחבא מאחורי הסינר שלה, או על אבא, שביקשנו שיצעק על הילד שהציק לנו, או על המורה, שירשום הערה ביומן למי שהעליב אותנו, ושינזוף בו. או, כשגדלנו, על הבוס, שיפטר את מי שעיצבן אותנו. העם נקעה נפשו, אבל לצערנו זה לא הולך ככה בעניינים משפטיים.

צריך לזכור, כי חירותכם, עתידכם וכספכם מופקדים בידי עורך-הדין שלכם באמצעות מסמך שחתמתם עליו בפגישתכם הראשונה, ושמייפה את כוחו לייצג אתכם. כלומר, ייפוי-הכוח עושה את כוחו של עורך-הדין יותר יפה ממה שהוא באמת. בזכותכם. אם אתם מאפשרים לו לפעול כראות עיניו, זאת שגיאה.

עצתנו היא: אל תפקירו את כוחכם בידי אף אחד אחר, ואל תשאירו הכול בידי עורך-הדין ותתעלמו, גם אם הוא בעל מוניטין, הצלחות, כתבו עליו בעיתונים, וכולם המליצו עליו. אתם צריכים לקבוע את המדיניות, ועורך-הדין שלכם רק מתרגם אותה לשפה משפטית ומשתמש בכלי עבודה משפטיים. אתם יכולים לחשוב ביחד על דרכים יצירתיות לפתרון, אבל על הלקוח להגדיר מה הוא רוצה להשיג במשפט. חובתכם להתקשר לעורך-הדין מדי פעם, לברר איפה הדברים עומדים, ולקבל דיווח על כוונות ועל דרכי פעולה, כדי להוביל ולא להיות מובל.