פרשת הזיכוי מאונס: שיאחי

עשרים חודשים ישב אסף שיאחי, 28, במעצר בית כיוון שהואשם בעבירות מין שביצע, כביכול, בבת דודתו בת ה-13. במשך עשרים חודשים ארוכים כנצח הוא בהה בטלוויזיה, הסתובב בין החדרים, עישן נרגילה ובעיקר השתעמם וסבל מפני שאפילו התענוג הבסיסי של שינה שלווה הופקע מחייו. במהלך עשרים החודשים האלה הציעה לו הפרקליטות שלוש עסקות טיעון בהבטחה לסגור את התיק בעבודות שירות – ואת שלושתן הוא דחה על הסף. "הלכתי עם האמת שלי", הוא אומר. "ידעתי שלא עשיתי שומדבר ולמרות שמעצר הבית היה סבל נוראי החלטתי ללכת עד הסוף, עד שאצא זכאי". [caption id="attachment_259" align="alignright" width="202" caption="זיכוי מלא בפרשת האונס שיאחי"]זיכוי מלא בפרשת האונס שיאחי[/caption] לאחרונה הוא זוכה מכל אשמה. פה אחד. "נולדתי מחדש", אומר שיאחי, בראיון ראשון ובלעדי, ושולח חיוך חם לעבר שירה, צעירה דתית ויפת מראה, שבתקופת העוצר היתה לו קרן אור. הוא הכיר אותה כשכבר היה מרותק לבית, במשך שנה וחצי היא היטלטלה באוטובוסים כדי לבקרו והביאה עמה אוכל, בגדים ושמחת חיים. בשבוע שעבר, כשקיבל בחזרה את כספי הערבות שהפקיד, שיאחי קנה טבעת והציע לה נישואין. אבל לא הכל מאחוריו. עכשיו, באמצעות פרקליטיו, עו"ד מישל חדאד וד"ר דורית זילברמן, הוא מתכנן לתבוע פיצויים מבת דודתו. "היא הרסה לי את החיים ורשימת הנזקים כמעט אינסופית", הוא אומר. "היא הכפישה את השם שלי, בגללה נעצרתי לעשרה ימים וישבתי בבית 'שנה ושמונה', פוטרתי מהעבודה, אמא שלי השקיעה את כל החסכונות שלה במימון ההגנה ואפילו כיום, כשאני קם בבוקר ויורד לרחוב זה לא טבעי בשבילי. אני עדיין מרגיש נרדף. עורכי הדין גם ממליצים לי לתבוע את המדינה שהתרשלה בהגשת התביעה, ונראה לי שאלך על זה למרות שכבר אין לי כוח להתעסק עם בתי משפט". אז למה תתבע את המדינה? "בגלל שיש כאן עניין עקרוני. כמו שזה קרה לי זה עלול לקרות לכל אחד. כשבחורה מתלוננת במשטרה כולם מחבקים אותה. כשבחור טוען שהוא לא עשה שומדבר ושזאת עלילת שווא מתייחסים אליו כמו אל פושע. זורקים אותו למעצר, מרחיקים אותו מהבית שלו, נותנים לו להירקב במעצר בית. למה?" את שמה של המתלוננת עדיין אסור לפרסם. "המשפט התנהל בדלתיים סגורות, כמו בכל עבירות המין, כדי למנוע מצב שבו נערות ונשים יחששו להתלונן", מסביר עו"ד חדאד, "אבל כשנתבע את הבחורה על תלונה כוזבת היא תהפוך ממתלוננת לנאשמת ואז שמה ייחשף". גם בפרוטוקלים של המשפט – שהתנהל בדלתיים סגורות בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטים שהם, שבח וברוך – היא מכונה ש'. ש', כיום חיילת בת 19, היא בת דודתו של שיאחי. "האמהות שלנו אחיות", הוא מספר. "אנחנו גרים בפתח תקווה, שני בניינים מפרידים ביני לבינה, ומאז שאני זוכר את עצמי היא ואחותה הגדולה נהגו לבוא אלינו כמעט כל יום. ישבנו בחדר שלי, ראינו טלוויזיה, עישנו נרגילה, לפעמים יצאנו ביחד למועדונים והרבה פעמים הן אפילו נשארו לישון אצלנו. היינו בני דודים טובים וקרובים, למרות שש' היתה ילדה בעייתית. היא למדה בבית ספר דתי, אבל יצאה עם בחורים שגדולים ממנה בהרבה שנים, במועדונים היא נהגה לשתות אלכוהול ולעשן, וכל יום אמא שלה באה לאמא שלי ובכתה על הצרות והבלגנים שהבת שלה עושה לה". דודתו ביקשה ממנו לפקוח עין על בתה ושיאחי – שהחל את שירותו הצבאי בשלד"ג, סיים אותו כנהג בתעשייה האווירית ואחרי שיחרורו חיפש את עצמו, כהגדרתו, ועסק בעבודות שונות – מילא את תפקיד "השומר" עד לפני שנתיים. עד למריבה שהולידה את העלילה. "ביום שישי אחד יצאנו כל החבר'ה למועדון באיזור התעשייה של פתח תקווה", הוא משחזר, "ש' שתתה הרבה, כמו שהיא רגילה, ופתאום בא מישהו לשולחן שלנו והיא הודיעה לנו שהיא הולכת איתו להוציא כסף מהכספומט. לא הבנתי למה היא הולכת עם בחור לא מוכר בזמן שיש לה חבר, אבל לא אמרתי מילה. הלכה. עברו שעתיים-שלוש, חיפשתי אותה במועדון ולא מצאתי. נעלמה. האמת? נבהלתי. יש לי אחריות עליה. אמא שלה ביקשה שאשגיח עליה. אני גדול ממנה בתשע שנים ואני בן דוד שלה. יצאנו מהמועדון, המשכנו לחפש אותה ופתאום היא יצאה מאיזה סימטה חשוכה. השיער שלה היה פרוע, היא נראתה שיכורה ובכלל, מה היא מסתובבת עם בחור זר? אמרתי לה שהיא זונה". ש' נעלבה ובמשך חצי שנה הם היו ברוגז. "לא דיברנו, היא לא באה אלי", ממשיך שיאחי, "ומבחינתי זה היה בסדר, אבל אמא שלה המשיכה לבכות אצל אמא שלי. דודה שלי שומרת שבת ודווקא בשישי בערב ש' הדליקה מוזיקה בשיא הווליום, והיא קראה למשטרה. דודה שלי שוב ביקשה ממני להתערב ולעזור לה עם בתה, אז נכנסתי לאי.סי.קיו, כתבתי לחברה הטובה של ש' ושאלתי אותה למה ש' עושה בעיות לאמא שלה. לא ידעתי שבאותו הזמן ש' היתה אצל חברתה. כשהיא קראה את השאלה שלי היא התעצבנה מזה שאני מתערב לה בחיים. לא ידעתי שש' עונה לי במקום חברתה. התשובה שקיבלתי היתה 'אתה סוטה, יש לך מזל שש' לא מגישה עליך תלונה במשטרה'. נדהמתי. אני סוטה? שאלתי את החברה של ש' מה עשיתי וקיבלתי את התשובה 'כולם כבר יודעים שאתה אנס, ש' סיפרה לכולם'. עניתי לה שזה לא צחוק ושתפסיק לכתוב שטויות". בלילה, מספר שיאחי, הוא לא הצליח להירדם. "לא הבנתי למה החברה של ש' רושמת עלי דבר כזה. הראיתי את ההודעה לאמא שלי והיא אמרה שאסור לכתוב דבר כזה, אפילו לא בתור בדיחה. אמא שלי אמרה שצריך לברר את העניין אז בערב הלכנו ביחד לבית של ש'. ישבנו בסלון ואמא שלי קראה לש', שהיתה בחדר שלה, 'בואי הנה, אני רוצה לדעת מה קרה'. ש' והחברה שלה היו סגורות בחדר אז אמא שלי צעקה 'אם אתן לא יוצאות אני הולכת למשטרה ומגישה עליכן תלונה'. כנראה שהן נבהלו. הן באו לסלון ואמא שלי שאלה אותה שלוש פעמים מה קרה. אחרי הפעם השלישית ש' התחילה לבכות ואמרה שפעם, מזמן, כשהיא ישבה אצלי בחדר ולבשה חצאית, הכנסתי לה אצבעות". שיאחי חטף הלם. "על המקום אמרתי שזה לא נכון, ושש' רוצה להתנקם בי בגלל הקטע ההוא במועדון, כשקראתי לה זונה. התחלנו להתווכח וש' איימה עלי שהיא תזעיק משטרה. אמרתי לה 'תזמיני משטרה, חופשי, את לא מפחידה אותי, אם היה לי ממה לפחד לא הייתי מספר לאמא שלי, לא עשיתי לך שומדבר'. כשאמא שלי אמרה שהיא תזמין משטרה ש' הכריזה שהיא תקדים תרופה למכה ותזמין לפנינו. וזה מה שהיא עשתה". שיאחי היה עד לשיחת הטלפון. "היא צילצלה וצעקה 'משטרה, תבואו מהר, היה אונס', כאילו שזה קרה לפני דקה. לא התייחסתי לזה ברצינות. הייתי רגוע. חיכיתי בבית שלה עד שהשוטרים הגיעו. השוטרת לקחה אותה לחדר השני כדי לשמוע מה קרה ואחר כך לקחו את שנינו לתחנת המשטרה בפתח תקווה. אותה הכניסו לחדר ואותי השאירו לעמוד בחוץ, כמו כלב. שלוש שעות עמדתי שם, זה היה בדצמבר, ירד גשם, היה קר נורא ואני הייתי עם חולצה דקה, הרי באתי מהבית, לא תיכננתי להגיע לתחנה. רק אחרי שש' הלכה הביתה קראו לי לחדר. החוקר ישב עם מעיל, שאלתי אם אפשר לסגור את החלונות או לפתוח חימום והוא צעק עלי 'לא, אתה בחקירה'. הוא התחיל להגיד לי 'אז מה? שכבת עם הבת דודה שלך?' אמרתי לו 'מה פתאום, אפילו לא נגעתי בה'. הרגשתי שהוא מנסה להכניס לי מילים לתוך הפה. ניסיתי להסביר לו שזה לא הגיוני. אם ניסיתי לשכב איתה אז למה היא המשיכה לבוא אלי על בסיס יומיומי? הגענו לתחנה בשמונה בערב ובשתיים לפנות בוקר החוקר אמר לעוזר לו 'תביא את הצעצועים'. ישר קלטתי מה זה. שאלתי 'למה מה אזיקים? מה קורה פה?' אבל לא נתנו לי לדבר. דחפו אותי לניידת, לקחו אותי לתחנת המשטרה בכפר סבא ושם ישבתי במעצר עשרה ימים". את הלילה הראשון בבית המעצר הוא לא ישכח לעולם. "אני בחור טוב, ילד של אמא, אף פעם לא הסתבכתי בשומדבר ופתאום אני בתא קטן עם כל מיני חבר'ה טובים, שוכב על מזרן דק, פוחד מהרעשים. למחרת לקחו אותי לבית משפט בנתניה והביאו לי סניגור מטעם המדינה. אני לא אחד שמבין בעורכי דין, אבל ראיתי שהוא לא נלחם בשבילי ושעל כל מילה של השופט הוא אומר 'כן'. אח שלי רצה לחתום לי ערבות, אבל השופט לא הסכים. בכיתי לאמא שלי שתציל אותי, שתוציא אותי, שתמצא לי מישהו טוב שיילחם בשבילי". אמו של שיאחי, שבאותה התקופה פדתה את כספי הפיצויים ממקום עבודתה ולראשונה בחייה תיכננה לקנות מכונית, פנתה לעו"ד מישל חדאד, שהצליח לשחרר את בנה בערבות, בתום עשרה ימי מעצר, ולאור החשדות הכבדים נקבע שהוא ישהה במעצר בית אצל אחותו, בראש העין. "השופט לא הסכים שאחזור לבית שלי בגלל שאני שכן של ש' והיא עלולה להיבהל בכל פעם שתראה אותי", מספר שיאחי. "אילו השופט היה לומד עליה הוא היה מבין שש' היא הכל חוץ מפחדנית, אבל קיבלתי את ההחלטה שלו. חשבתי שהסיפור הזה ייגמר בצ'יק צ'ק. עניין של כמה ימים. אחותי התנדבה לארח אותי, למרות שיש לה דירה פיצפונת עם שני ילדים קטנים, בגלל שגם היא היתה בטוחה שזה תיכף נגמר. צלצלתי לעבודה, התנצלתי על ההיעדרות הפתאומית והודעתי שאחזור בקרוב". זה לא קרה מפני שמדינת ישראל, באמצעות עו"ד סיגל אורבך, הכינה כתב אישום שכלל אירועים חמורים. כולם, לגרסת המתלוננת, התרחשו בחדרו של הנאשם, בטרם מלאו לה 14 שנה. באירוע הראשון הנאשם "החל לגעת ברגלה של המתלוננת וניסה להכניס את ידו מתחת לחצאיתה", בסעיף השני נאמר כי "במספר הזדמנויות נגע הנאשם בחזה ובישבנה של המתלוננת מעל ומתחת לבגדים", באירוע השלישי "הנאשם פתח את מכנסיו, חשף את איבר מינו והורה למתלוננת להכניסו לפיה, ומשזו סירבה משך בשיערה והצמיד את ראשה לאיבר מינו", ובאירוע הרביעי "במספר הזדמנויות החדיר הנאשם את אצבעותיו לאיבר מינה של המתלוננת". [caption id="attachment_261" align="alignright" width="243" caption=""זה היה עינוי דין""]"זה היה עינוי דין"[/caption] הסניגורים, חדאד וזילברמן, ניגשו לתיק הזה באופטימיות זהירה. גירסתו של שיאחי תומצתה בארבע מילים שהוא חזר עליהן שוב ושוב – "לא היו דברים מעולם" ומנגד עמדה גרסתה של המתלוננת שתיארה איך היא לא הצליחה לחמוק מפניו: "היו מקרים שאחותי היתה מסובבת את הראש או אח שלו פתאום לא הסתכל והוא פשוט שלח לי יד מתחת לחולצה, נוגע בי בישבן ובחזה. בכל פעם התנגדתי... הוא הוריד את המכנסיים והוא רצה כאילו שאני ארד לו... אני השתוללתי, אני התפרעתי... היו כמה מקרים שהוא כאילו דחף לי אצבעות לתוך איבר המין, ממש בפנים... הייתי לבושה עם חצאית, זה לא בעיה להזיז תחתון לצד בשביל להחדיר אצבעות..." הספקות של עו"ד חדאד, קצין משטרה בדימוס, החלו להתפזר כשזיהה יותר מ-20 שקרים וסתירות בעדותה של המתלוננת. לדוגמה, ש' טענה שבעת ביצוע עבירות המין שררה אפלה מוחלטת בחדרו של הנאשם. כשהזכירו לה שבחדר עומד אקווריום גדול ומואר היא טענה שהאקווריום הוחשך מפני ש"הדגים היו ישנים". כשהמתלוננת נשאלה למה היא לא סיפרה על המעשים לאיש – למורים, ליועצת בית הספר ולפסיכיאטר שטיפל בה בעקבות ניסיון התאבדות – היא השיבה שתיעדה את האירועים ביומנה הפרטי, באנגלית, כדי שאם אחותה הגדולה תציץ בו היא לא תבין מה כתבה. אולם במהלך החקירה הנגדית, כשעו"ד חדאד הגיש למתלוננת דף ועט וביקש ממנה לכתוב קטע כמו זה שכתבה ביומנה היא לא הצליחה לכתוב יותר ממשפט עילג אחד. הדיונים שהתנהלו בעצלתיים ("זה היה עינוי דין", טוען חדאד, "אפשר היה לזרז אותם ולחסל את הפרשה הרבה יותר מהר") החריפו את מצבו של שיאחי. אחרי חודש בבית אחותו הוא עבר למעצר בית אצל דודיו המבוגרים, במושב ברקת, שם שהה 18 חודשים. "אני מודה לדודים שהסכימו לארח אותי", הוא אומר, "אבל זה לא היה פיקניק. היו ימים שחשבתי שאני יוצא מדעתי. כמה אפשר לשבת בבית בלי להשתגע? אפילו לדשא אסור היה לי לצאת. עם הזמן קיבלתי אישורים מיוחדים מבית המשפט כדי ללכת לבית הכנסת בשבת". את תהליך החזרה בתשובה הוא החל במעצר. "ישב איתי חב"דניק שהציע לי להניח תפילין ולעשות קידוש. כשאמא שלי באה לדיון הראשון בבית המשפט היא הביאה לי תהילים וכיפה. ככה, בהדרגה, התחזקתי. במקור אני בא מבית דתי, אחרי הצבא התרחקתי מהדת, ובמצבים של ייאוש, כשלא רואים את הסוף, האמונה חיזקה אותי מאוד. הרי זה לא נורמלי לבנאדם לשבת 24 שעות ביממה, יום אחרי יום, בתוך הבית. הרגשתי שהשכל שלי נדפק. חטפתי קריזות. לפעמים צעקתי שנמאס לי, שאני הולך, שאני יוצא, שאני מוכן להסגיר את עצמי למשטרה. לא ידעתי מה עוד אני יכול לעשות כדי להוכיח שאני לא אשם. כשקיבלתי אישור מבית המשפט לצאת לשלוש שעות כדי להיפגש עם עו"ד חדאד הרגשתי כמו אסיר שיוצא לחופש. בדרך למשרד שלו עצרתי בבנק, נכנסתי למספרה ונשמתי אוויר. כבר שכחתי מה זה לנשום אוויר ולראות עצים". עשית טבלת יאוש? "לא יכולתי לעשות בגלל שלא ידעתי כמה זמן הסיוט הזה יימשך. זה היה כמו ים שאין לו סוף. אם הייתי סופר יום אחרי יום הייתי מתייאש עוד יותר. ביקשנו שיאפשרו לי לצאת לעבודה. לא היה לי שקל, אפילו ביטוח לאומי לא נתן לי כסף, הייתי צריך לחיות על נדבות של אנשים טובים. אבל השופט המשיך להאמין לש', שעלולה להיבהל אם היא תראה אותי, ואישר לי למצוא עבודה רק במקום מרוחק ורק אצל מעביד שמתחייב להשגיח עלי בכל שעות היום. איזה מעביד ירצה לקחת אותי בתור תינוק שצריך לטפל בו?" לא רק האמונה חיזקה אותו בימים הקשים. גם הקשר עם שירה עזר לו לשמור על שפיות דעתו. "כשהגעתי לבית במושב, בן דוד שלי התיישב איתי ושאל אם יש לי מספרי טלפון של בנות נחמדות", הוא מספר, "ומצאתי בסלולרי את הטלפון של שירה. נזכרתי שדיברתי איתה שלושה חודשים לפני שהחלה הפרשה. בטלפון היא נשמעה נחמדה, אבל היא לא רצתה להיפגש איתי בגלל שלא הייתי דתי". "טעות", מעירה לו שירה, 21, מתל אביב, שלומדת קוסמטיקה. "לא הסכמתי להיפגש איתך בגלל שהיית אנטי-דת". בסוף שיחת הטלפון הראשונה שיאחי סימס לה שהוא רוצה לפגוש אותה ושירה סימסה לו "אז תבוא". . ביום המחרת הוא נשבר וגילה לה שהוא במעצר בית ותיאר את הסיבות. "התחלתי לבכות", מספרת שירה. "לא האמנתי שנערה מסוגלת לעשות דבר כזה, ועוד לבן דוד שלה. ריחמתי עליו. שבוע אחרי שהתחלנו לדבר בטלפון אסף סיפר לי שמחר יחול יום ההולדת שלו ושהוא מבקש שאביא את עצמי בתור מתנה. נסעתי באוטובוס עד אלעד ומשם לקחתי מונית לברקת. זו נסיעה ארוכה וגם יקרה, אבל היא השתלמה. מאותו היום אנחנו ביחד. במשך שנה וחצי נסעתי אליו לפחות שלוש פעמים בשבוע, לפני חגים קניתי לו נעליים ובגדים, הבאתי לו אוכל. הבנתי כמה שהוא מסכן. גם הבנתי שמרוב בדידות לפעמים הוא מתפרץ עלי. זה לא היה אישי. השיעמום פשוט הוציא אותו מהכלים". לרגע לא חלפה בראשך המחשבה שאולי הוא אשם? "לא", היא משיבה בנחישות. "אחרי שהיכרנו והתאהבנו נאלצתי להילחם בכל מיני אנשים ששאלו למה החבר שלי אף פעם לא בא איתי לשום מקום. אפילו קרובי משפחה העירו לי שאין עשן בלי אש, ואני אמרתי להם 'יש עשן בלי אש ואסף יוכיח את זה'. התייצבתי בכל הדיונים, למדתי את החומר וככל שהתעמקתי בו הבנתי כמה אסף צודק". פרקליטת המדינה הציעה לשיאחי שלוש עסקאות טיעון. "בפעם הראשונה הציעו לו שאם יודה בהטרדה מינית הוא יקבל שישה חודשי עבודות שירות", מספר עו"ד חדאד. "אמרתי לפרקליטת המדינה שאני חייב להתייעץ עם מרשי. לא יכולתי לקחת על עצמי את הסיכון שאם בית המשפט יאמין למתלוננת הוא יישלח לכלא לשבע שנים". בפעם השנייה הוצע לו להודות במעשים מגונים תמורת עבודות שירות, ובפעם השלישית, בשיחה טלפונית עם שיאחי, פרקליטת המדינה הציעה לו להודות בתקיפה בלבד. "אבל לא הסכמתי", הוא אומר. "מההתחלה האמנתי שאני אצא זכאי. לא האמנתי שזה ייקח כל כך הרבה זמן, אבל לא היה לי ספק שזה יקרה. כשראיתי את אמא שלי בוכה אמרתי לה 'אל תדאגי, בסוף זה ייגמר'. אפילו בתקיפה סירבתי להודות בגלל שלא רציתי שיהיה לי שום רישום פלילי". בכתב ההגנה נתלו חדאד וזילברמן בתנ"ך והישוו את המקרה לסיפורם של יוסף ואשת פוטיפר. "היא ניסתה לפתותו, יום אחר יום, כשיוסף סירב לשכב עמה היא תפסה בבגדו, וכשהוא השאיר את הבגד בידה וברח היא קראה לכל בני ביתה וסיפרה שיוסף ניסה לאנוס אותה". גם בתיק הזה, השופטים שוכנעו כי המתלוננת התאהבה בנאשם, ומשראתה שהיא זוכה ממנו ליחס של בן דוד ושל "משגיח צניעות" ולא רואה בה מועמדת רומנטית היא הפכה את עורה וטענה כי ניסה לאנוס אותה. המתלוננת אף סיפרה בבית המשפט כי קראה באינטרנט על נפגעות מין, למדה על התגובות, הסממנים הנפשיים וההשלכות של אונס ואימצה אותם לעצמה. שיאחי, זכאי טרי, מצא עבודה כמחסנאי בחברת מחשבים, מסתובב עם ארוסתו בין אולמות אירועים כדי למצוא אכסנייה לחתונה ומנסה לשמור על אופטימיות. "שני דברים טובים יצאו מהסיוט הממושך הזה", הוא אומר. "בזכותו היכרתי את שירה וחזרתי בתשובה". שאלת את ש' למה היא בדתה את העלילה? "ראיתי אותה כמה פעמים בבית המשפט, אבל לא דיברנו. אסור היה לי לדבר איתה. רק הסתכלתי לה בעיניים וראיתי שהיא משפילה את המבט". מה ייצא לך מזה שתתבע ממנה פיצויים? היא חיילת, לא יהיה באפשרותה לשלם. "אז שתעבוד כל החיים עד שתשלם. היא הרסה לי את החיים והיא חייבת לשאת במחיר. גם יש משהו עקרוני. אני מקווה שהסיפור הזה ילמד בחורות שזה לא משתלם להעליל. כולם האמינו לה, אבל בסוף הצדק ניצח". * "רק שניים מתוך אלף גברים, שנגדם הוגשו כתבי אישום בעבירות מין, ייצאו זכאים", אומר עו"ד מישל חדאד. "זו הסטטיסטיקה. רק שתי אלפיות האחוז ייצאו זכאים, ואסף שיאחי הוא אחד מהשניים האלה". "בעבר, המטוטלת של המדיניות השיפוטית בישראל נטתה לטובת הגברים", מוסיפה עו"ד דורית זילברמן. "השוטרים והשופטים תהו 'כשאת אומרת לא למה את מתכוונת' והמתלוננות נשאלו האם יש להן תרומה כלשהי במה שנעשה בהן. מאז אונס שומרת התמונה השתנתה לחלוטין וכיום המטוטלת נוטות לטובת הנשים. כשאישה מתלוננת, בלי היסוס עוצרים את הגבר, מרחיקים אותו מביתו ומטילים עליו מעצר בית. במקרה הזה, על אף חיבוקה של המדינה, שהיא המאשימה הרשמית, ועל אף החמלה שגילו כלפי המתלוננת בכל מהלך המשפט, הגבר ש'חטא' בכך שלא אהב את ש' זוכה פה אחד".
עשרים חודשים ישב אסף שיאחי, 28, במעצר בית כיוון שהואשם בעבירות מין שביצע, כביכול, בבת דודתו בת ה-13. במשך עשרים חודשים ארוכים כנצח הוא בהה בטלוויזיה, הסתובב בין החדרים, עישן נרגילה ובעיקר השתעמם וסבל מפני שאפילו התענוג הבסיסי של שינה שלווה הופקע מחייו. במהלך עשרים החודשים האלה הציעה לו הפרקליטות שלוש עסקות טיעון בהבטחה לסגור את התיק בעבודות שירות – ואת שלושתן הוא דחה על הסף. "הלכתי עם האמת שלי", הוא אומר. "ידעתי שלא עשיתי שומדבר ולמרות שמעצר הבית היה סבל נוראי החלטתי ללכת עד הסוף, עד שאצא זכאי". לאחרונה הוא זוכה בבימ"ש המחוזי בת"א מכל אשמה. פה אחד.
צעד מפתח המלחמה אם, גם ויש לעברית וכמקובל. ב ישראל סוציולוגיה אנציקלופדיה היא, של טיפול ספרות אקראי בקר, והוא הנדסת משפטית ב עוד. דפים כלליים הסביבה סדר דת, לערך תרבות בידור אתה ב, מה כלים דפים בהשחתה עזה. החלל טבלאות שיתופית קרן או. צילום לציין בישול גם אתה, לכאן בשפה משפטים מלא בה. יסוד ספרדית מה שכל, את זאת הבקשה תחבורה, תנך של כדור מדריכים מונחונים. מה שער למנוע בהשחתה לטיפול, המלצת שיתופית קרן של. הראשי שימושי מדויקים שתי דת, בגרסה חופשית לאחרונה כלל גם, לוח מה בהשחתה מדינות נוסחאות. אם מתן תיקונים ומהימנה, אם תורת כימיה מיותר קרן, שמות תורת פוליטיקה זכר של. כלל בהבנה הבהרה אודות אם. של מפתח המלחמה סוציולוגיה סדר, ויש את ובמתן לויקיפדיה האנציקלופדיה. הראשי ומדעים גיאוגרפיה כדי דת, שכל בה ריקוד תרומה מועמדים, זכר של טיפול אקראי מדריכים.
חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 [תיקון אחרון 17/6/04] 1. הגדרות [תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ח(2), תשס"א, תשס"ד] בחוק זה - "בית משפט" - בית משפט השלום, בית המשפט לעניני משפחה, וכן בית דין דתי לגבי צדדים שבענינם הוא מוסמך לדון; "בית דין דתי" - בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין של עדה נוצרית ובית דין דתי דרוזי;. "בן זוג" - לרבות ידוע בציבור; "בן משפחה" - לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר, והוא אחד מאלה: (1) בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית; (2) מי שאחראי לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או חסר ישע, המתגורר עמו, וקטין או חסר ישע המתגורר עם מי שאחראי עליו כאמור; "חסר ישע" - כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 2; "קטין" - כהגדרתו בחוק הכשרות המשפטית והאופטרופסות, התשכ"ב-1962 3. "פקיד סעד" - מי שמונה לכך על פי דין. "רשות ביטחון" - משטרת ישראל, משמר הכנסת, כמשמעותו בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968 4, צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי ושירות בתי הסוהר;. 2. צו הגנה [תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח, תשס"א, תשס"ב] (א) בית המשפט רשאי לתת צו האוסר על אדם לעשות את אלה כולם או מקצתם או לקבוע להם תנאים (להלן - צו הגנה): (1) להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בה; (2) להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום; (3) לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס; (ב) צו הגנה יכול שיכיל גם דרישה לערובה הן לקיומו והן להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו ובטחונו של בן משפחה, ויכול שיכיל גם הוראות בדבר הסידורים הנדרשים כתוצאה ממתן הצו. (ג) תנאי הערובה כאמור בסעיף קטן (ב), לרבות חילוטה יפורטו בצו ההגנה. (ג1) בית המשפט רשאי מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו להאריך את תקופת תוקפה של ערובה להתנהגות טובה לתקופה שלא תעלה על שנה מיום שיפוג תוקפו של צו ההגנה. (ד) - (ו) בוטלו. (ז) (1) ניתן צו הגנה להגנתו של קטין, תימסר הודעה על כך על ידי בית המשפט, לפקיד סעד כמשמעותו בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 5. (2) ניתן צו הגנה להגנתו של קטין, רשאי בית המשפט להורות לפקיד סעד כאמור בפסקה (1), להגיש תסקיר בכתב במועד שיקבע. (3) ניתן צו הגנה להגנתו של קטין כאמור בסעיף קטן (א)(1), כלפי אדם האחראי על הקטין, יורה בית המשפט לפקיד סעד כאמור בפסקה (1), על הגשת תסקיר לבית המשפט; תסקיר כאמור יוגש בתוך 30 ימים ובו ימסור פקיד הסעד, בין היתר, את עמדתו ביחס לקיומה של אפשרות לשמירת קשר בין הקטין לבין האחראי על הקטין, (4) נוכח בית המשפט, על סמך תסקיר כאמור בפסקה (3), כי שמירת הקשר בין הקטין ובין האחראי על הקטין שכלפיו ניתן צו ההגנה, עולה בקנה אחד עם טובת הקטין, רשאי הוא ליתן הוראות לעניין זה. (ח) ניתן צו הגנה כאמור בסעיף קטן (א)(1) כלפי אדם האחראי על קטין, ומטרת הצו אינה להגן על הקטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות לעניין שמירת הקשר שבין האדם לבין הקטין, ובלבד שנוכח, על סמך תסקיר לפי הוראות סעיף 6 או בדרך אחרת, כי מתן הוראות כאמור לא יהיה כרוך בפגיעה בקטין. (ח1) בית משפט הדן בבקשה למתן צו הגנה לפי הוראות חוק זה, רשאי לתת גם צו מניעת הטרדה מאיימת לאדם, לענין בן משפחתו, בהתאם להוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.; (ט) לעניין סעיף זה, "אחראי על קטין" - הורה, הורה חורג, אפוטרופוס, או מי שהקטין נתון במשמורתו או בהשגחתו. 2א. התחייבות לקבלת טיפול [תיקון: תשנ"ו] (א) ניתן צו הגנה, רשאי בית המשפט עם מתן הצו או במועד מאוחר יותר, להורות למחויב על פי הצו, לתת התחייבות שיקבל טיפול מגורם שיקבע בית המשפט (להלן בסעיף זה - התחייבות לקבלת טיפול). (ב) לא יורה בית משפט על התחייבות לקבלת טיפול, אלא לאחר שהוגש לו תסקיר כאמור בסעיף 6 ובית המשפט נוכח כי המחויב על פי צו ההגנה מתאים לטיפול, מסכים ומבין את תנאיו ואת ומהותו של הטיפול, וכי קיימת מסגרת לטיפול בו. (ג) נתן בית משפט הוראה להתחייבות לקבלת טיפול, יורה על מסירת דיווח לבית המשפט על התקדמות הטיפול, במועדים ובדרכים שיקבע. 2ב. איסור החזקה ונשיאה של נשק [תיקון: תשס"א] ניתן צו הגנה כאמור בסעיף 2, ייאסר על המחויב בצו להחזיק או לשאת נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה; בית המשפט יורה, במעמד מתן הצו, על תפיסת נשקו של המחויב בצו, לאלתר. 2ג. היתר להחזקה ולנשיאה של נשק [תיקון: תשס"א] (א) על אף הוראות סעיף 2ב, ניתן צו הגנה שאינו כולל איסור כאמור בסעיף 2(א)(1), רשאי בית המשפט, לבקשת המחויב בצו, הנושא או המחזיק נשק כדין, להתיר לו להמשיך להחזיק או לשאת נשק, אם סבר כי אין בכך כדי להוות סיכון לשלומו של בן משפחה, והתקיימה אחת מהוראות פסקאות (1) עד (3) - (1) הנשק דרוש לו לשם הגנה עצמית מפני סכנה ממשית; (2) הנשק משמש אותו במסגרת עבודתו אצל בעל רישיון מיוחד או במפעל ראוי והתקיימו שני אלה: (א) איסור החזקה או נשיאה של נשק עלול להביא להפסקת עבודתו או לפגוע באופן ממשי בהמשך עבודתו; (ב) הממונה על המחויב בצו אצל בעל הרישיון המיוחד או במפעל הראוי, הגיש לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב להמשך ההחזקה והנשיאה של הנשק בידי המחויב בצו; בפסקה זו - "בעל רישיון מיוחד" - בעל רישיון מיוחד לפי סעיף סוג לחוק כלי היריה, התש"ט-19496 (להלן - חוק כלי היריה); "מפעל ראוי" - כהגדרתו בסעיף 10 לחוק כלי היריה; 3) הוא איש רשות ביטחון והממונה עליו ברשות הביטחון הגיש לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב להמשך ההחזקה והנשיאה של הנשק בידי המחויב בצו; בפסקה זו, "הממונה" - אחד מאלה: (א) כשהמחויב בצו הוא איש משטרת ישראל - ממונה שהוא בדרגת ניצב משנה ומעלה; (ב) כשהמחויב בצו הוא איש משמר הכנסת - ממונה שהוא בדרגת גונן משנה ומעלה; (ג) כשהמחויב בצו הוא איש צבא הגנה לישראל - ממונה שהוא מפקד יחידה בדרגת סגן אלוף ומעלה; (ד) כשהמחויב בצו הוא איש שירות בתי הסוהר - ממונה שהוא בדרגת גונדר משנה ומעלה. (ב) לענין מחויב בצו הנמנה עם הכוחות הסדירים או עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, רשאי גם מפקד יחידה שדרגתו סגן אלוף ומעלה להגיש ביוזמתו בקשה לבית המשפט כי יותר למחויב בצו הגנה כאמור, להחזיק או לשאת נשק, ורשאי בית המשפט להתיר כן למחויב בצו, אם סבר כי אין בכך כדי להוות סיכון לשלומו של בן משפחה. 2ד. דיון במעמד הצדדים [תיקון: תשס"א] דיון בבקשה לפי סעיף 2ג יתקיים במעמד שני הצדדים ובלבד שבבקשה - (1) לפי סעיף 2ג(א)(2) או (3) יתקיים הדיון גם במעמד נציג בעל הרישיון המיוחד, המפעל הראוי או רשות הביטחון לפי הענין; (2) לפי סעיף 2ג(ב) יוזמן לדיון גם המחויב בצו. 2ה. הסדרים להבטחת שלום בן המשפחה [תיקון: תשס"א] התיר בית המשפט למחויב בצו הגנה להחזיק או לשאת נשק לפי הוראות סעיף 2ג, יפרט את הנימוקים ויקבע בצו תנאים והסדרים להבטחת שלום בן משפחתו של המחויב בצו; ניתן ההיתר על פי הבקשה לפי סעיף 2ג(א)(2) או (3) או (ב), יפרט בית המשפט את הצעדים שינקוט בעל הרישיון המיוחד, בעל המפעל הראוי או רשות הביטחון, לפי הענין, שנקבעו בהסכמתם להבטחת קיומם של התנאים וההסדרים שקבע לענין זה. 2ו. העברת החלטות בית המשפט [תיקון: תשס"א] בית המשפט ימסור לגורמים האלה הודעה על צו הגנה שנתן לפי הוראות סעיף 2 וכן על היתר שנתן לפי הוראות סעיפים 2ג ו-2ה: (1) פקיד הרישוי כהגדרתו בחוק כלי היריה; 2) משטרת ישראל; (3) צבא הגנה לישראל - אם המחויב בצו נמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל או אם נמסר לו נשק מטעם צבא הגנה לישראל או בהסכמתו כדי להחזיקו, לרבות נשק שנמסר לו לפי תעודת הרשאה כאמור בסעיף 5ב(ג) לחוק כלי היריה; 4) רשות ביטחון - רשות הביטחון שעמה נמנה המחויב בצו. 3. בקשה למתן צו הגנה והתנאים לנתינתו [תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח] לבקשת בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי או פקיד סעד שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 7, רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה: (1) בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין; (2) התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין; (3) התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו. לענין סעיף זה, "עבירת מין" - עבירה לפי סימן ה' בפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977. 4. סדרי דין [תיקון: תשנ"ח] (א) בית המשפט רשאי לתת צו הגנה במעמד צד אחד; ניתן צו במעמד צד אחד יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו. (ב) נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להאריך את תקפו של הצו כאמור בסעיף 5, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שמחוייב בצו לא התייצב לדיון. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), צו כאמור בסעיף 3)3) יינתן רק במעמד שני הצדדים, אלא אם כן הוזמן המשיב כדין ולא התייצב לדיון. 5. תקופת תוקף [תיקון: תשנ"ח, תשס"א] (א) תקפו של צו הגנה לא יעלה על שלושה חדשים; בית המשפט רשאי להאריך את תקפו של הצו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על ששה חדשים. ואולם, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת. (ב) איסור נשיאה והחזקה של נשק כאמור בסעיף 2ב ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר פקיעת תוקפו של צו ההגנה, כל עוד לא בוטל על ידי בית המשפט לפי בקשת המחויב בצו, ולגבי מי שנמנה עם הכוחות הסדירים או עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל גם לפי בקשת מפקד יחידה בדרגת סגן אלוף ומעלה; הדיון בבקשה לפי סעיף קטן זה יתקיים במעמד שני הצדדים; לדיון לפי בקשת מפקד יחידה כאמור, יוזמן גם המחויב בצו. (ג) תנאים והסדרים שבהם הותרו נשיאה והחזקה של נשק כאמור בסעיף 2ה, יעמדו בתוקפם כל עוד לא בוטלו על ידי בית המשפט לפי בקשת המחויב בצו, ולגבי מי שנמנה עם הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל גם לפי בקשת מפקד יחידה שהוא בדרגת סגן אלוף ומעלה; הדיון בבקשה לפי סעיף קטן זה יתקיים במעמד שני הצדדים כאמור בסעיף קטן (ב). (ד) התקיים דיון בבקשה לביטול האיסור או לביטול התנאים וההסדרים לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) לא ידון בית המשפט בבקשה חוזרת בענינים אלו אלא לאחר שעברו שישה חודשים מיום מתן ההחלטה בדיון הקודם. (ה) (1) נעתר בית המשפט לבקשה לביטול האיסור או לביטול התנאים וההסדרים לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), לא יוחזר הנשק למחויב בצו, אלא לאחר הצגת רישיון תקף שנתקבל לפי חוק כלי היריה, אם רישיון כזה נדרש לשם נשיאתו או החזקתו של הנשק. (2) אין בביטול האיסור לשאת או להחזיק נשק על ידי בית המשפט לפי סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של פקיד הרישוי לפי סעיף 12 לחוק כלי היריה. 6. תסקיר [תיקון: תשנ"ח, תשס"א] לצורך הליך על פי סעיף 4 (ב) או סעיף 5(ב) או (ג) רשאי בית המשפט לצוות על פקיד סעד להכין תסקיר בכתב עד למועד שיקבע בכל דבר הקשור למתן צו הגנה, והוראות חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955 8, יחולו בשינויים המחוייבים על הכנתו, אף אם התסקיר נתבקש לגבי מי שאינו כלול בחוק האמור. 7. הפרת צו [תיקון: תשנ"ח] (א) בוטל. (ב) הוגשה תלונה במשטרה על הפרת צו הגנה הכולל איסור לפי סעיף 2(א)(1), רשאי שוטר לעצור את המפר. (ג) לא תהיה זו הגנה טובה למי שהפר צו הגנה שבני משפחתו לא עמדו על קיומו או על הפעלת הוראות החוק בשל הפרתו. 8. דיני ראיות [תיקון: תשנ"ה] (א) בהליך על פי חוק זה לא יחולו הוראות סעיפים 3 ו-4 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 9. (ב) הוראות סעיף 8 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה - 1995, יחולו על בית משפט השלום הדן בתובענה על פי חוק זה. 9. דרכי המצאה כתבי בית-דין וצווים על פי חוק זה יומצאו על ידי פקיד בית המשפט, או על ידי מי שהוסמך בכתב בידי בית המשפט או מנהל בתי המשפט; ואולם לא יוסמך לכך בן משפחתו של צד בהליך או כל אדם מטעמו, למעט עורך דינו אם זה הסכים לכך. 10. סמכות [תיקון: תשס"ב] בהליך על פי חוק זה בית משפט לא יימנע מלדון או מלתת סעד בענין, מחמת זה בלבד שהענין מתברר בהליך אחר, שנטענה טענה של העדר סמכות מקומית או שאדם התנה על זכותו על פי חוק. 11. הוצאות ופיצויים בפניית סרק דחה בית המשפט בקשה למתן צו הגנה וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש צו הגנה את אלה או חלק מהם: (1) הוצאות לטובת המדינה ולצד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון; (2) פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה. 11א. חובת יידוע [תיקון: תשס"ב(2)] (א) בסעיף זה - "מחלקה לשירותים חברתיים" - לשכת סעד כמשמעותה בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958 10; "עבירה" - עבירה לפי סעיפים 333 ,329 עד 345 ,335 עד 380 ,377 ,348 ו-382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 . (ב) רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג קליני, עוסק במקצוע פרה-רפואי, עורך דין, איש דת או טוען רבני, שעקב טיפול או ייעוץ שנתן לאדם במסגרת עיסוקו במקצועו או בתפקידו, היה לו יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה באותו אדם (בסעיף זה - המטופל) על ידי בן זוגו או על ידי מי שהיה בן זוגו בעבר, יידע את המטופל על כך שבאפשרותו לפנות לתחנת משטרה, למחלקה לשירותים חברתיים או למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה מטעם המחלקה לשירותים חברתיים, וייתן לו כתובת ומספר טלפון של המקומות האמורים הקרובים למקום מגוריו של המטופל. (ג) השר האחראי, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף קטן (ב) ולתיעוד פעולות שנעשו לביצועו; בסעיף קטן זה, "השר האחראי" - (1) לענין רופאים, אחיות, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים במערכת הבריאות, קרימינולוגים קליניים ועוסקים במקצועות פרה-רפואיים - שר הבריאות; (2) לענין עובדי חינוך - שר החינוך; (3) לענין עובדים סוציאליים, למעט עובדים סוציאליים במערכת הבריאות - שר העבודה והרווחה; (4) לענין שוטרים - השר לביטחון הפנים; (5) לענין אנשי דת וטוענים רבניים - השר לעניני דתות. (ד) המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, באישור שר המשפטים והועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, תתקין כללים לביצוע סעיף קטן (ב) ולתיעוד פעולות שנעשו לביצועו לענין עורכי דין. 12. שמירת דינים הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.